מרכז ארצי למורי הכימיה - עמוד הבית

סונתז כינין בפעם הראשונה

23/05/2012
הגדל

ב-10 אפריל, 1944 סונתז כינין בפעם הראשונה.

הכינין, C20H24N2O2 , היה בזמנו התרופה היחידה למלריה והיה מוכר עוד לילידי פרו, לפני הכיבוש האירופאי כחומר העוזר להקלת צמרמורות. אנשי פרו כנו אותו בשם "עץ הקדחת" ומקורו של השם מן המילה  Kina שפירושה "קליפת עץ". התרופה הייתה מוּכּרת לרפואה האירופית עוד בשנת 1640, ונמכרה לראשונה באנגליה ב-1658. בפעם הראשונה שהשתמשו בכינין לריפוי המלריה היה ברומא, ב-1631. הכינין הופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה, עץ הכינין, שמקורו בדרום אמריקה. זהו המקור הכלכלי העיקרי עד היום אלא שבזמן המלחמה נעשה מאמץ לייצרו על-ידי סינתזה כימית ולבסוף הצליחו בכך הכימאים האמריקאים, רוברט וודוורד   (R. B. Woodward) , (בדיוק ביום הולדתו), וויליאם דוארינג (W. E.  Doering) .

הגרסה המודרנית של תרופה זאת נקראת כּינידין או כּינידוּראן (שם מסחרי). הכינידין הינה נגזרת של הכינין והיא נמצאת בשימוש משנות ה-20 של המאה ה-20; שימושה העיקרי כיום בשמירת קצב לב סדיר באנשים הסובלים מפרפורי פרוזדורים, ומניעת הפרעות קצב בחדרי הלב. בנוסף, משמש הכינין כחומר טעם בתעשיית המזון, בעיקר במשקאות מרירים, כגון ביטר לימון או מי טוניק.
הכינין במינונים גבוהים שימש בעבר כטיפול למלריה. בשל תופעות הלוואי שלו, השימוש בו פחת עם גילויין של תרופות חדשות למלריה. במינונים נמוכים הכינין משמש למניעת התכווצויות שרירים. במקרים רבים די בשתיית "מי טוניק" כדי להשיג הקלה משמעותית. במינונים הנמוכים לא צפויות תופעות לוואי.
דרג את הכתבהדירוג כתבה סונתז כינין בפעם הראשונה: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
עבור לתוכן העמוד