מרכז ארצי למורי הכימיה - עמוד הבית

המפרי דייוי קבע את שמו של היסוד כלור

2/11/2015
הגדל
ב-15 בנובמבר 1810 קבע המפרי דייוי את שמו של היסוד כלור

תרכובות כלור היו מוכרות כבר בתקופה העתיקה. לאורך ההיסטוריה האנושית היה מלח הבישול (NaCl) גורם חשוב ליצירת קהילות סביב מקומות בהם ניתן לכרות אותו או במקומות בהם מתאפשר מסחר בו. עדות לערכו ומחירו של המלח הייתה שק המלח שהיה ניתן לעתים לחיילי רומא כמענק, בשמו הלטיני salarium (מלשון Sal - מלח), שממנו נגזרה למעשה המילה משכורת (salary) במספר שפות אירופיות.

הראשון שהפיק את גז הכלור ב-1630, היה יאן בפטיסט ואן הלמונט (Jan Baptist van Helmont) בתגובה בין אמוניום כלורי וחומצה חנקתית אך הוא לא הבין שהכלור הוא יסוד.

הכימאי השבדי פירולוזיט (מנגן דו-חמצני). ורק ב-1810 קבע דייוי כי הכלור הוא יסוד.

לכלור שימושים רבים. בין השאר:

  • הלבנת אריגים וכן הלבנת העצה בתהליכי תעשיית הנייר. כמו כן משתמשים בכלור בתעשיית הצבעים. שימוש נפוץ אחר של הכלור הוא בחיטוי וטיהור מי-שתייה ומי בריכות, בזכות כושרו לקטול חיידקים.
  • תמיסת כלור במים מרחיקה כתמי דיו מנייר.
  • בישראל משתמשים בכלור בתהליך הפקת הברום, אחד מאוצרות הטבע של ישראל, באופן הבא: על ידי העברה של גז כלור בתמיסה של יוני ברום נוצרים ברום ותמיסה של מלח כלור, בתגובה הידועה כחמצון חיזור.
דרג את הכתבהדירוג כתבה המפרי דייוי  קבע את שמו של היסוד כלור: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
עבור לתוכן העמוד