מרצה: פרופ´ אהוד קינן, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. נשיא החברה הישראלית לכימיה, יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, משרד החינוך

בהתייחסו להחלטת הממשלה בעניין ייצוא הגז הטבעי, אמר ראש הממשלה כי "זו החלטה המאזנת בין הצורך להבטיח מקור אנרגיה זמין וזול לבין הצורך לייצא ולהשקיע אותו ברווחת האזרחים". מבלי להיגרר לוויכוח האם הזרמתם של דולרים ממיסוי הייצוא, על פי העדפות הממשלה, אכן תביא לרווחת האזרחים, ניתן לקבוע בוודאות כי אותה רווחה עתידית, לא תבוא עקב יצירה של מקומות עבודה חדשים ומהרחבת הפעילות המשקית.

אבל זהו לא הכשל הלוגי העיקרי בבסיסה של ההחלטה הזאת. הבעיה העיקרית היא הקביעה כי הגז הטבעי נועד בעיקר לשמש כדלק זול. קביעה זאת היתה נכונה אולי לפני 40 שנה, אבל מאז קרו כמה דברים, שנעלמו מעיניה של וועדת צמח. במאה ה 21- השימוש החשוב ביותר של הגז הטבעי, איננו כדלק, אלא כחומר גלם פחמימני לתעשיה פטרוכימית מודרנית, נקייה מאד ורווחית מאד. הטכנולוגיות, אשר מאפשרות תעשייה כימית חדשנית, מתפתחות במהירות והמדינות המתקדמות מנצלות ומשכללות אותן לרווחת תושביהן ולקידום כלכלתן הלאומית.

ייצוא הגז עומד בסתירה לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. מדינות נחשלות נאלצות לייצא בזול את אוצרות הטבע שלהן, מכיוון שאינן מסוגלות לפתח תעשיית המשך רווחית. ניתן להביא דוגמאות מכל העולם על ניצול מושכל של אוצרות טבע, אבל משכנע יותר ללמוד מהניסיון הישראלי על אוצרות הברום מים המלח. מדינת ישראל היא כיום מעצמה בתחום הכימיה של ברום, בזכות תעשיית ההמשך של הברום, כגון מעכבי בעירה, פולימרים, חמרים לחקלאות ותרופות, רובם מיועדים לייצוא במחיר גבוה לאין שיעור ממחירו של הברום הגולמי.

התמורה ממכירת מוצרי המשך במקום מכירת הגז עצמו, אינה רק הרבה כסף, היא גם בטחון אנרגטי, עצמאות כלכלית, תעשייה פורחת ואלפי מקומות עבודה נחשקים. היא גם חינוך והשכלה גבוהה, היא גם אלפי מדענים ומהנדסים, ממציאים וחברות הזנק עתירות ידע. ההחלטה שבפניה אנו עומדים היא חסרת תקדים בחשיבותה. מונחת לפתחנו הזדמנות היסטורית למנף את תגליות הגז כדי לבנות כאן חברה מדעית-טכנולוגית נאורה ומתקדמת.

אם תפתח הממשלה מכרז לייצור כימיקלים מהגז הטבעי ותציע את הגז לתעשייה במחיר מוזל, יקרו כאן דברים מדהימים. ייווצר כאן תור ארוך של חברות ישראליות ובינלאומיות, אשר יבקשו להקים כאן מפעלי תעשייה במחצית הזמן והכסף שיידרשו להקמתם של מתקני הנזלת גז לייצוא. ייווצרו כאן אלפי מקומות עבודה ויוקמו מכונים למחקר ולפיתוח. הזוכות במכרז יקימו מפעלים חדשים על היבשה או אפילו מפעלים צפים בים, יניחו צנרת חדשה להובלת הגז ויגאלו את המדינה מהסיכונים הבלתי נסבלים של תלות בצינור הספקה יחיד. כולם ירוויחו יותר ממחזורי עסקים גדולים יותר, כולל המדינה שתזכה לתמלוגים אדירים.