קישור להרצאה

מרצה: ד"ר גילי יוסף, פיזיולוגית של המאמץ, ראש המחלקה לחינוך גופני, מכללת סמינר הקיבוצים

תקציר ההרצאה

לקטט (או בשמה המקובל אך הלא נכון: חומצת חלב), זו מולקולה קטנה הנוצרת כתוצאה מתהליך הגליקוליזיס בתאי הגוף ובמיוחד בתאי הדם האדומים ובעיקר בשרירים.

בהליך פירוק הגלוקוז נוצרת מולקולת הפירובט ובמידה והיא אינה יכולה להיכנס למיטוכונדריה לפירוק במעגל קרבס ושרשרת הנשימה היא תהפוך לחומצת חלב שהופכת בגוף כמעט מיידית ללקטט ( פחות מימן אחד).

מולקולת הלקטט נוצרת בכמויות גדולות בתהליך הגליקוליזיס כאשר יש חוסר בחמצן, תופעה הבאה לידי ביטוי בעיקר במאמצים גופניים. בניגוד למיתוס המקובל מולקולת הלקטט אינה זבל מטבולי, אלא להיפך – היא מהווה מאגר אנרגיה לשימוש במסלול האירובי שבמיטוכונדריה, או לייצור חוזר של גלוקוז.

בנוסף, מולקולת הלקטט מאפשרת יצירת אנרגיה (ATP) במצבים שאין יכולת לייצר אנרגיה במסלול האירובי ( כמו במאמצים עצימים מאד ו/או קצרים).

תפקיד נוסף של מולקולת הלקטט הוא לגרום בזמן מאמצים עצימים לתחושה של עייפות, על מנת שהספורטאי יפחית את עצימות המאמץ ובכך ירד הסיכוי לפציעות.

ספורטאים ואנשים העוסקים בספורט אינטנסיבי, משתמשים במדד של ריכוז הלקטט בדם על מנת להעריך את כושרם ולתכנן תכנית אימונים שתשפר את כושרם הגופני בצורה מיטבית כך שלא יגרם אימון יתר, ושלא יהיו נזקים ופציעות.

לסיכום, מולקולת הלקטט היא מולקולה חשובה מאד לגופינו עם יתרונות רבים מאד ובעיקר במאמצים גופניים.