ב-19 בינואר 1956 נולדה סוזן סולומון שחקרה את ה"חור באוזון" (Susan Solomon)

סוזן סולומון היא כימאית אמריקאית שעוסקת בבעיות של האטמוספרה בעיקר במחקרים הנוגעים ב"חור באוזון" מעל אנטארקטיקה.

כבר בילדותה התעניינה סולומון במדעים. בבית הספר התיכון היא זכתה בפרס בתחרות מדעית על פרויקט בו מדדה את אחוז החמצן בתערובת של גזים. סולומון סיימה תואר ראשון בכימיה במכון הטכנולוגי של אילינוי וב-1981 סיימה דוקטורט בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבודת התזה שלה הייתה בנושא כימיה של האטמוספרה.

רוב שנותיה עבדה סולומון במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA). עד 2011 הייתה ראש קבוצת הכימיה ומזג האוויר של הארגון ובאותה שנה עברה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שם היא משמשת כפרופסור בקתדרה לכימיה של האטמוספרה ומדעי מזג האוויר.

עיקר פעילותה של סולומון התרכזה בחקר שכבת האוזון מעל אנטארקטיקה. היא עמדה בראש ועדה בינלאומית שגיבשה את ההמלצות להפסקת השימוש בגזים הפוגעים באוזון.

שכבת האוזון מצויה בסטרטוספרה ולה יש חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ. על פי מדענים העוסקים בנושא, שכבת האוזון היא זו שאפשרה לבעלי חיים לצאת מתוך האוקיינוס אל פני האדמה ולהתחיל בהתפתחות החיים על היבשה. שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מהשמש, קרינה המסכנת את היצורים החיים וגורמת לסרטן העור. שכבת האוזון בולעת את הקרינה שבאורכי הגל בין 295 ל־320 ננומטר.

בשנת 1985 התגלה ששכבת האוזון הולכת ומתדלדלת. סולומון היא זו שמצאה את קשר בין החור באוזון לבין גזים מסוג כלורופלאורופחמן (CFC ,Chlorofluorocarbon) שהשימוש בהם היה נפוץ בתחום התרסיסים, מקררים ומערכות מזוג. היא הייתה הראשונה שקבעה כי התגובה בה משתתפים הרדיקליים חופשיים של Chlorofluorocarbon:

היא הגורם להידלדלות שכבת האוזון מעל אנטארקטיקה. קביעה זו הביאה לאיסור השימוש בחומר הזה.

לאחרונה דווח על עצירת התקדמות החור באוזון.