ב-9 לפברואר 1910 נולד ז´אק מונו, Jacques Lucien Monod

ז´אק מונו היה ביוכימאי צרפתי, אשר יחד עם פרנסואה ז´קוב ואנדרה לווף, קיבל בשנת 1965 את פרס נובל לפיזיולוגיה. הוא נולד בדרום צרפת לאב צרפתי הוגנוטי, ולאם אמריקאית. אביו שהיה צַבָּע במקצועו היה אדם משכיל ורחב אופקים והטביע בבנו את האהבה לידע ולמדע. את לימודיו האקדמאיים השלים מונו בפריז ולאחר מלחמת העולם החל לעבוד במכון פסטר.

מונו ידוע בין השאר בשל המחקר שביצע באופרון הלקטוז יחד עם עמיתיו (אופרון, operon, הוא צבר גנים (cluster genes) שביטויים מבוקר ע"י רצפי בקרה משותפים. כל הגנים באופרון נמצאים בשכנות, ומתועתקים כיחידת mRNA אחת ולכן נמצאת תחת בקרת שעתוק משותפת(. המחקר של בקרת ביטוי הגנים באופרון היווה דוגמה ראשונה למנגנון לבקרת שעתוק.

מערכת הניסויים שביצעו ז´קוב ומונו לחקר אופן הפעולה של אופרון הלקטוז התבססה על החיידק E.coli, אך המנגנון שתואר במחקר הוא מנגנון בסיסי המשמש בבקרה תאית בכלל האורגניזמים. המנגנון מבוסס על כך שהחיידק E.coli איננו מבזבז אנרגיה ומייצר אנזימים לפירוק לקטוז כאשר סוכרים אחרים כדוגמת גלוקוז זמינים. מנגנון זה מכונה מנגנון בקרה שלילי.

בנוסף על היותו ביוכימאי, היה מונו גם מוזיקאי מוכשר וכותב מוערך בתחום הפילוסופיה של המדע. במהלך מלחמת העולם השנייה כהכנה לפלישת כוחות הברית לצרפת עסק בפעולות שונות כגון קיפול מצנחים להצנחת תחמושת, פיצוץ מסילות רכבת ויירוט דברי דואר שונים.