פאול ארליך היה מדען יהודי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה לשנת 1908. ארליך נודע בזכות מחקריו ב המטולוגיה , אימונולוגיה ו כימותרפיה . ארליך חזה את התופעה ה אוטואימונית וקרא לה "רעלת עצמית מן הגיהנום". הוא גם טבע את המונח "כימותרפיה", וכן נזקפת לזכותו ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח .

פאול ארליך נולד בשלזיה, חבל ארץ ב מרכז אירופה , שכיום מחולק בין פולין. צ´כיה וגרמניה. כבר בהיותו תלמיד בית ספר הוא התעניין בצביעת רקמות לצורך התבוננות במיקרוסקופ. בשנת 1891 הוא קיבל הזמנה מרוברט קוך להצטרף אליו לעבודה במכון למחלות מדבקות בברלין.

ארליך בילה שנתיים במצרים, כשהוא מחלים ממחלת השחפת. אחר כך הוא עבד עם חברו אמיל אדולף פון בהרינג על פיתוח נוגדן למחלת הטטנוס (צפדת).

בשנת 1909 פיתחו ארליך ותלמידו סהחירו הטה, את הסלברסן Salvarsan) ) שהוא חומר מכיל ארסן יעיל יחסית נגד מחלת העגבת .