ב-29 למרץ 1927 נולד מרטין פליישמן, Martin Fleischmann

מרטין פליישמן היה אלקטרו כימאי יהודי שנולד בצ'כוסלובקיה וב-1938 ברח מאימת הנאצים, עם הוריו, להולנד ולאחר מכן לאנגליה. הוא קיבל את הדוקטוראט שלו בקולג' האימפריאלי בלונדון.

פירסומו העולמי של פליישמן היה, כאשר ב-23 במרץ, 1989, קיימו הוא וסטנלי פונס, פרופסור באוניברסיטת יוטה, מסיבת עיתונאים גדולה בה בישרו לעולם על תגלית מדעית חדשה ומרעישה, ובלשונם, "תיאורטית, נראה כי בטווח הנראה לעין ניתן יהיה להפיק אנרגיה רבה בצורה פשוטה וזולה". התהליך שתיארו פונס ופליישמן‏ היה היתוך של גרעין דאוטריום (איזוטופ כבד של מימן) במתקן שולחני זול – לא במיליוני מעלות, אלא בטמפרטורת החדר. הניסוי שלהם נראה היה פשוט בצורה לא סבירה: הם חיברו אלקטרודות לרצועות של פלדיום ופלטיניום. מיקמו את המתכת בצנצנת של מים כבדים (מים בהם אטומי המימן מוחלפים על ידי אטומי דאוטריום), והעבירו דרכה זרם חשמלי. כוח האלקטרוליזה, טענו פליישמן ופונס, דחס גרעיני דאוטריום קרוב מספיק כדי שהם יתגברו על הדחייה הטבעית שלהם ויותכו להליום. הם השתמשו בכמות קטנה של אנרגיה וקיבלו בתגובה חום בטמפרטורות הגבוהות פי אלף ממה שכל תגובה כימית מוכרת יכולה לייצר – מספיק חום, אמרו פליישמן ופונס, כדי שהמקור שלו יהיה חייב להיות גרעיני.

ההכרזה עוררה התרגשות רבה ומספר מעבדות הודיעו שקיבלו תוצאות דומות, אולם בתוך זמן קצר הוברר שמעבדות אחרות רבות בעולם אינן מסוגלות לחזור על הניסוי. בתחילת שנות ה-90, היה מקובל להניח שבניסוי של פונס ופליישמן לא התרחש היתוך קר, בין אם הייתה זו טעות מדידה ובין אם הדיווח על התוצאות לא היה מדויק.

חוקרים בארצות הברית, בראשות צבי שקדי, חזרו ב-1993 על הניסוי של פונס ופליישמן. הם מצאו טעות בנוסחאות ששימשו אותם לחישוב מאזן האנרגיה. כיום מקובל לחשוב על הניסוי של פליישמן ופונס כעל דוגמה קלסית של כל מה שמדען אסור שיעשה.