ב-1 למרץ 1813 מונה מיכאל פאראדיי, Michael Faraday לעוזרו של המפרי דייווי

מיכאל פאראדיי נולד למשפחה ענייה בלונדון ובגיל ארבע-עשרה הפך לשוליה לכורך ומוכר ספרים. קשה לדעת האם היה שוליה מוצלח אך ברור שבמהלך שבע שנות התמחותו הוא קרא ספרים רבים. לפי המסופר, הוא למד לראשונה על תחום החשמל, כאשר כֶּרֶךְ של האנציקלופדיה בריטניקה הובא לבית המלאכה לתיקון כריכה ומאז החל להתעניין במדע. בגיל עשרים שמע פאראדיי הרצאה של המפרי דייווי והתרשם ביותר . פאראדיי ניסה להתקבל כעובד מעבדה בחברה המלכותית הבריטית ולא התקבל אך הוא לא ויתר, ושלח לדייווי כמה הערות שרשם בהרצאותיו. דייווי השיב לו והזמין אותו להיפגש עמו. בפגישתם התרשם דייווי מפאראדיי, אך יעץ לו להתמיד בעבודתו ככורך ספרים באומרו כי לעבודה המדעית, אין גמול רב מבחינה כספית. זמן קצר לאחר הפגישה פוטר עוזרו של דייווי משום שהסתבך בתגרות. ב-1 למרץ 1813, כתב דייווי לפאראדיי, והזמין אותו לעבוד כעוזרו.

פאראדיי הפך לאחד המדענים הגדולים בהיסטוריה ותרם רבות בתחומים שונים. הוא ניסח את חוק פאראדיי והמציא גרסה מוקדמת של מבער בונזן (ראו ערך בונזן). הוא גילה חומרים שונים כדוגמת הבנזן והמציא את שיטת מספרי החמצון, חוקי האלקטרוליזה, חקר את הפיכת הגזים לנוזלים וסייע בקביעת המונחים יון, אלקטרודה, אנודה וקתודה. פאראדיי אמר כי ניתן ללמוד על הרבה מאוד תופעות מדעיות מהתבוננות בנר דולק וחיבר ספר בשם "טבעו של הנר" (The Chemical history of a candle).