אנפנסן היה ביוכימאי אמריקאי אשר קיבל את פרס נובל בכימיה ב-1972 על עבודתו על האנזים ריבונוקלאז, ובייחוד על תרומתו להבנת הקשר שבין סדר חומצות האמינו בחלבון לבין הקיפול המרחבי של החלבון.

הוא הראה כי לאחר דנטורציה של החלבון (תהליך שבו מאבד החלבון את מבנהו המרחבי ולכן את פעילותו), מסוגל החלבון לשוב לקיפול הנכון שלו באופן ספונטני. ניסוי זה הוכיח את הדּוֹגְמָה של אנפינסן, הקובעת כי הרכב ורצף חומצות האמינו בפפטיד קובע ומקודד למבנה המרחבי הפעיל של החלבון. כלומר, לפחות עבור חלבונים קטנים וכדוריים, המבנה המרחבי הטבעי נקבע אך ורק על ידי רצף חומצות האמינו המרכיבות אותו. במילים אחרות, לכל רצף חומצות אמינו קיים קיפול מרחבי ייחודי אשר נוצר באופן ספונטני. קיפול ייחודי זה הינו הקיפול הטבעי של החלבון.

אנפנסן היה בן למשפחת מהגרים נורבגיים אשר הקפידו להקנות לילדיהם את השפה והמורשת הנורבגית. ב-1978 התגרש אנפנסן מאשתו הראשונה וכעבור כשנה, ב-1979 הוא עבר גיור אורתודוקסי, ונישא בשנית לליבי שולמן איליי. הוא אמר "למרות שרגשותיי אודות דת משקפים באופן ברור את תקופת חמישים השנה של אגנוסטיות אורתודוקסית, אני חייב לציין שאני מוצא את ההיסטוריה, העיסוק והעוצמה שביהדות כמארז פילוסופי מעניין באופן בלתי רגיל".

מ-1981 עד 1982 היה פרופסור אורח במכון ויצמן למדע ברחובות ומשנת 1982 ועד למותו בשנת 1995 כיהן כפרופסור לביולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.