ב-23 אפריל 1858 נולד מקס פלאנק, Max Planck

מקס (קרל ארנסט לודוויג) פלאנק היה פיזיקאי תיאורטי גרמני. ב-1894 הוא החל לחקור את הבעייתיות של קרינת גוף שחור. פלאנק מצא כי ניתן להסביר את אופי הקרינה הזו אם מניחים כי האור נפלט כמכפלות של יחידה בסיסית שנקראת כיום על שמו – קבוע פלאנק. הנחת הקוונטיזציה של האור נחשבת כיום להישגו הגדול ביותר של פלאנק ועליה מבוססת תורת הקוונטים.

מקס פלאנק קיבל את פרס נובל בפיזיקה ב-1918. לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה, ללא שהכיר את הנוסח, חתם פלאנק על הצהרה שהכחישה את הטענות שגרמניה פתחה המלחמה, הפרה את הניטרליות ובצעה פשעי מלחמה, אולם במהרה התחרט על כך. עם זאת, הוא הדגיש את הצדדים החיוביים של המלחמה, כמו האחדות של כל המפלגות בגרמניה והתבטא שהוא גאה להיות גרמני בתקופה כזאת. כאשר עלו הנאצים לשלטון היה פלאנק כבר בן 74. הוא ראה כיצד חברים ועמיתים יהודים רבים מושפלים ומאבדים את משרותיהם, ואחרים עוזבים את גרמניה. אוטו האן (Otto Hahn) ניסה לשכנעו לנסח הצהרה נגד היחס למדענים היהודים, אך תשובתו של פלאנק הייתה "אם תצליח למצוא 30 ג'נטלמנים כאלו, יקומו מחר 150 אחרים שיצאו כנגדם, בשל רצונם לתפוס את המשרות שייתפנו". מעמדו של פלאנק בגרמניה הנאצית הידרדר עד כדי כך שהמוסד הנאצי הממשלתי למדע החל בחקירת מוצאו של פלאנק, אך כל שמצאו היה כי הוא רק "1/16" יהודי. בסוף שנת 1938 איבדה האקדמיה הפרוסית למדעים את עצמאותה, והנאצים השתלטו עליה. פלאנק הביע את מחאתו בהתפטרותו מנשיאות המוסד.

התמונה: Courtesy of the Clendening History of Medicine Library, University of Kansas Medical Center.