ב-10 אפריל 1944 סונתז כינין בפעם הראשונה.

הכינין, C₂₀H₂₄N₂O₂ , היה בזמנו התרופה היחידה למלריה והיה מוכר עוד לילידי פרו, לפני הכיבוש האירופאי כחומר העוזר להקלת צמרמורות. אנשי פרו כנו אותו בשם "עץ הקדחת" ומקורו של השם מן המילה  Kina שפירושה "קליפת עץ". התרופה הייתה מוּכּרת לרפואה האירופית עוד בשנת 1640, ונמכרה לראשונה באנגליה ב-1658. בפעם הראשונה שהשתמשו בכינין לריפוי המלריה היה ברומא, ב-1631. הכינין הופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה, עץ הכינין, שמקורו בדרום אמריקה. זהו המקור הכלכלי העיקרי עד היום אלא שבזמן המלחמה נעשה מאמץ לייצרו על-ידי סינתזה כימית ולבסוף הצליחו בכך הכימאים האמריקאים, רוברט וודוורד   (R. B. Woodward) , (בדיוק ביום הולדתו), וויליאם דוארינג (W. E.  Doering) .