פישר הוא ביוכימאי שחלק את פרס נובל לפיזיולוגיה ב-1992 עם אדווין קרבס ,(Edwin G. Krebs) על גילוי "הפוספורילציה הרוורזיבילית כמנגנון רגולציה ביולוגי".

פישר הוא אמריקאי שנולד בשנחאי להורים שהגיעו ממרכז אירופה לסין. בגיל 7 נשלחו הוא ושני אחיו ללמוד בבית-ספר בשוויצריה. בזמן לימודיו בתיכון הוא התקבל לקונסרבטוריון של ג´נבה ושקל להפוך למוסיקאי. בבית הספר התיכון, לפי המסופר, הוא כרת ברית עם אחד מחבריו שכאשר יגדלו, האחד מהם יהיה רופא, השני מדען וכך יוכלו שניהם לרפא את כל חֳלָאֵי העולם.

פישר וקרבס קיבלו את פרס נובל על תגליתם שהאנזים פוספורילאז שבשריר מְוֻסָּת על-ידי תהליכי פוספורילציה (או זירחון ודהפוספורילציה (דהזירחון). האנזים קינאז גורם לזירחון ואנזים אחר – הפוספאטאז אחראי לתהליך ההפוך. הם גם היו אלה שהיו הראשונים שאפיינו וניקו את האנזים הראשון בסדרה הזו. (במבט ראשון, דומה כי השינוי ברמה של יון זרחה בודד בחלבון המונה מאות חומצות אמינו אינו אמור להשפיע באופן משמעותי על תפקודו. הזירחון אמנם לא משנה את המבנה הראשוני של החלבון, אך עשויה להיות לו השפעה ניכרת על המבנה השלישוני של החלבון. המטען החשמלי של היון מגדיל באופן ניכר את הקוטביות החשמלית של השייר האמיני אליו הוא נוסף, כלומר על ה קונפיגורציה שלו.

המנגנון של זירחון-דהזירחון נפוץ בגוף ואחראי על מנגנונים רבים. להמחשה – נמצא שבתאי שמרים יש מעל 100 סוגים שונים של קינאזות ומניחים שבגוף האדם יש כ-1000 סוגים שונים. זירחון רברזיבלי של של חלבונים אחראי על הויסות של תהליכים רבים ושונים בגוף, החל מהוצאת שייר גלוקוז מגליקוגן, דרך המניעה של דחיית שתלים וגם ההתפתחות של לויקמיה. סימון מולקולות באמצעות זירחון משמש לבקרה על מגוון עצום של תהליכים בתאים חיים. בהתאם לחשיבות הביולוגית של תהליכי זירחון, הם מהווים כר פורה למחקר מדעי. נכון לחודש אפריל 2007 מנה מסד הנתונים MEDLINE למעלה ממאה שלושים אלף מאמרים המזכירים את המונח זירחון, רובם בהקשר לזירחון חלבונים.

אדמונד פישר הקדיש את הקריירה שלו למחקרים על מקומו של הזירחון הרוורזיבלי בתהליכים תאיים רבים.

 

עיריית ראשון לציון קראה על שמו רחוב בעיר.

לקריאה נוספת: