6 מאי 1937 – אסון ההינדנבורג

ההינדנבורג הייתה ספינת האוויר (צפלין) הגדולה ביותר ונבנתה בשנת 1935. היא הייתה מורכבת משלד אלומיניום מוארך מצופה בד, ממולאת במימן – גז שהוא קל יותר מן האוויר, והייתה מונעת במנוע. אורכה היה 245 מטר (פי עשרה מספינת אוויר ממוצעת), והקוטר שלה היה 41 מטר. הספינה תוכננה להכיל גז הליום, אך בעקבות סירובה של ארצות הברית למכור הליום למדינות זרות, היא מולאה במימן - גז דליק ביותר.

ההינדנבורג הכילה 200,000 מטר מעוקב של גז מימן. מהירותה המרבית הייתה 135 קמ"ש והיא נשאה 61 אנשי צוות, ו-50 עד 72 נוסעים. במהלך שנת 1936, השנה הראשונה להפעלתה, הספינה נשאה כ-2,800 נוסעים וכ-160 טון של מטען. היא טסה עשר פעמים לארצות הברית, ושבע פעמים לברזיל.

ביולי 1936 רשמה שיא, כשהשלימה חצייה כפולה של האוקיינוס האטלנטי בפחות משישה ימים. ב-1 באוגוסט 1936 הופיעה בטקס הפתיחה של האולימפיאדה בברלין וטסה מעל האצטדיון עם הדגל האולימפי, כאות להגעתו של הקנצלר הגרמני אדולף היטלר למקום.

ב-6 במאי 1937, לפנות ערב, נשרפה הספינה במהלך ניסיון לנחות בניו-ג'רסי. בשריפה נהרגו 36 בני אדם - 13 נוסעים, 22 אנשי צוות ואיש צוות קרקע אחד. 62 בני אדם נוספים שהיו על הספינה ניצלו. עד היום חלוקות הדעות באשר לסיבות האסון. הגורם להצתה היה ככל הנראה ניצוץ של חשמל סטטי, אך הנסיבות המלאות של השריפה שנויות במחלוקת - ממשלת גרמניה טענה כי גז המימן היה החומר הראשון שבער, וחוקרים אחרים טענו כי בד דליק בער ראשון.