ב-15 ליוני 1834הוצא פטנט לתהליך הגיפור של גומי

גומי הוא פולימר פחמימני אלסטי המורכב מתת יחידות של איזופרן ומכיל גם כמות קטנה של חומרים נוספים. גומי טבעי מיוצר משרף של עצים טרופיים שונים ומספר צמחים נוספים. ראיות ראשונות לשימוש בגומי טבעי נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במרכז אמריקה ודרום מקסיקו ומתוארכות לתקופה של 1500 לפנה"ס. לגומי טבעי שימושים רבים בתחום תעשיית הרכב, המכשור הרפואי, תעשיות איטום ובידוד ותעשיות רבות נוספות.  

בשנת 1834 החל צ´ארלס גודייר Charles Goodyear לערוך ניסויים בגומי, על מנת לעשותו עמיד לכל מזג אוויר. הוא ניסה לשפר את תכונותיו של החומר על ידי ערבובו עם חומרים אחרים. נתניאל הייוורד ( Nathaniel Hayward ) גילה כי גומי המעורב בגופרית אינו נעשה עוד דביק. גודייר שכר את הייוורד כדי שימשיך לעבוד על תגליתו וישכלל אותה, וגם רכש את זכויותיו. לאחר שגודייר שיפר את ההמצאה, הוא רשם עליה פטנט בשנת 1839. גודייר ניסה לערבב בצורות שונות גומי חם עם גופרית, ולשיטה המשוכללת ביותר הוא קרא "וולקניזציה" (גיפור) על שמו של האל וולקן .

 גיפור הוא תהליך של יצירת תרכובת עם גפרית תוך כדי חימום. בתהליך הזה, הגופרית יוצרת קשרים עם אטומי פחמן. קשרי גפרית אלו מחזיקים את שרשרות הפולימר יחד, ומונעים את התפוררותם.