ב-20 ביולי 1882 נולד גרגור יוהאן מנדל, אבי התורשה, (Gregor Mendel‏)

גרגור יוהאן מנדל היה נזיר אוגוסטיני שהקדיש את חייו לניסויים בצמחי אפונה בגינת המנזר והצליח לגלות את החוקיות בהעברת תכונות מהורים לצאצאים. הוא שאל את עצמו מה קובע, למשל, אם שיח האפונה יהיה נמוך או גבוה או מה יהיה צירוף הצבעים שלו. למרות שמאז למדנו רבות על חוקי התורשה, החוקים הבסיסיים נותרו כפי שניסח אותם מנדל. כדי לגלות את חוקי התורשה הוא גידל 30,000 (!) שיחי אפונה, וחקר אותם במשך 8 שנים. לאחר שגילה את החוקים התקשה לפרסם אותם, מכיוון שמעולם לא סיים את בית-הספר התיכון!

להלן תיאור של כמה מן הניסויים:

כאשר מנדל הכליא שני צמחים בעלי פרחים סגולים הוא קיבל, כצפוי, צמחים שהפרחים שלהם סגולים. כאשר הוא הכליא צמח שפרחיו סגולים עם צמח שפרחיו לבנים ציפה מנדל לקבל צמחים שמחציתם סגולים ומחציתם לבנים. להפתעתו קיבלמקרים בהם כל הצאצאים היו סגולים ונראה היה כאילו התכונה של הצבע הלבן נעלמה:

אולם, כאשר ניסה מנדל להכליא שני פרחים סגולים מן הדור השני התקבלה תמונה מוזרה עוד יותר:

נראה שתכונת הצבע הלבן הופיעה שוב בדור שלישי.

אחרי הרבה מאוד ניסויים ניסח מנדל את החוקים הבאים:

כל גוף מכיל זוג פקטורים (בלשוננו – גנים) עבור כל תכונה. השילוב בין הגנים של שני בני הזוג קובע איך תופיע התכונה אצל הצאצאים. מנדל הסיק שישנן תכונות שולטות (דומיננטיות), ותכונות "רדומות" (רצסיביות).

במהלך המחקר טבע מנדל את המושגים "גן דומיננטי" (שולט) ו"גן רצסיבי" (נשלט) והגיע למסקנה כי בכל תכונה שהצאצא מקבל מהוריו, הוא מקבל שני גנים, אחד מכל הורה, גן אחד יהיה הדומיננטי ויכתיב לצאצא את תכונתו ואילו השני יהיה רדום אולם יוכל לעבור בתורשה לדור הבא. דבריו לא מצאו הד בעולם המדע, ומאמרו נשכח למשך 35 שנה.

למעשה, רק בשנת 1900 הגיעו שלושה חוקרים שונים, ובנפרד, לאותן מסקנות שאליהם הגיע מנדל, ומקצוע הגנטיקה בצורתו הקלאסית והמודרנית החל למעשה משנה זו.