ב-3 באוגוסט 1823 גילה יוהן דובירונר (Johann Wolfgang Dobereiner) את תפקידה הקטליטי של פלטינה

יוהן דובירונר היה כימאי רב פעלים. הוא הצליח לבודד חומצה אצטית על ידי חמצון כוהל בנוכחות פלטינה וב-1823 דיווח על התלקחות של מימן בנוכחות פלטינה ספוגית. בעקבות תגלית זו הוא המציא את אחד המצתים הראשונים הידוע כמנורת דובריינר ( Döbereiner´s lamp ). שתי העבודות הללו יחד עם עבודותיו של האמפרי דייווי הובילו להצגת המושג קאטליזה בכימיה.

לבד ממחקריו של דובירונר בקטליזה של פלטינה, הוא תרם להכרה בקיומם של מחזוריות ועקביות בתכונותיהם של קבוצות יסודות ובכך הניח את היסודות לטבלה המחזורית. הוא מצא שהמשקל האטומי של ליתיום ואשלגן קרוב מאוד לזה של נתרן וכך גם לעוד יסודות כאשר צפיפותם של אותם היסודות גם כן מסתדרת באופן זהה. השלישיות הללו נקראו בהמשך "טריאדות (שלישיות) דובריינר". הסופר הגרמני יוהן גתה Johann Wolfgang von Goethe היה ידידו של דובריינר והשתתף בהרצאות השבועיות שלו. הוא גם השתמש במושג אפיניות כימית באחת הנובלות הידועות שלו, Elective Affinities .