ב-20 ספטמבר, 1952 – פרסום מאמר המאשר כי ה-DNA מעביר מידע גנטי

בתאריך זה פרסמו אלפרד הרשי (Alfred Hershey) ומרתה צייס (Martha Chase) את מסקנתם מסדרה של ניסויים שבצעו כדי לקבוע מהו החומר התורשתי בגוף.

בתחילת המאה העשרים השתכנעו המדענים כי כרומוזומים הם האחראים להעברת המידע התורשתי, אך לא היה ברור איזה ממרכיבי הכרומוזום, החלבון או ה- DNA הוא האחראי להעברת התכונות. במשך זמן רב העדיפו המדענים את הדעה כי החלבון הוא האחראי לתורשה מכיוון שמבנה ה- DNA נראה להם פשוט מדי, היות והוא מורכב רק מארבע תת יחידות בעוד שבחלבון יש עשרים. רק בתחילת שנות ה-50 השתכנעו המדענים ש-DNA הוא האחראי לתורשה.

אחד הגורמים לכך היה הניסוי של הרשי וצייס. הם גידלו, בנוכחות שני איזוטופים, סוג מסוים של בקטריופאג' (סוג של וירוס שיכול להתרבות רק בתוך גופם של חיידקים. הפאג' מורכב מחומצת גרעין, DNA, וממעטפת חלבונית). איזוטופ אחד היה של זרחן, הנקלט על-ידי DNA והשני, של גופרית, נקלט על-ידי חלבון. הם הדביקו חיידקים בפאג' ומצאו לאחר מכן את מרבית האיזוטופים של הזרחן בתוך התאים ומרבית האיזוטופים של גפרית נמצאו מחוץ לתאים. מכאן שהחומר הגורם להתרבות (אחראי להעברת התכונות התורשתיות) הוא ה-DNA.