ב-7 ספטמבר, 1829 נולד אוגוסט קקולה,von Stradonitz August Kekulé

אוגוסט קקולה היה כימאי גרמני שנחשב כאחד הכימאים החשובים ביותר באירופה, בעיקר בכימיה תיאורטית. הוא התכוון להיות אדריכל, והחל ללמוד אדריכלות באוניברסיטת גיסן. אך לאחר ששמע סדרת הרצאות מפי הכימאי הדגול יוסטוס פון ליביג Justus von Liebig החליט לעבור לכימיה. יש אומרים כי הכשרתו באדריכלות סייעה לו לתפוס את המבנה המרחבי החשוב כל כך בכימיה האורגנית. הוא היה ממייסדיה של התיאוריה של מבנה כימי המבוססת על העקרונות של ערכיות כימית (בעיקר זו של אטום הפחמן), וכן של יכולתם של אטומי פחמן להתחבר האחד לשני. עבור כימאים אורגניים, תיאוריה זו איפשרה להם תובנה חדשה וכיוונים חדשים למחקרים אנליטיים וסינתטים.

קקולה חקר תרכובות פחמן שונות ובמיוחד הטרידה אותו הבעיה של מבנה הבנזן. העובדה שאטום הפחמן עשוי ליצור ארבעה קשרים קוולנטיים הייתה ידועה לו אבל דבר זה לער לו להבין כיצד בנויה מוליקולה שהנוסחה שלה היא . C ₆ H ₆ . ב1865 לפי דבריו, הוא הגיע לפתרון המבנה בעקבות חלום שחלם: "ישבתי וכתבתי במחברתי אך העבודה לא התקדמה ומחשבותיי נדדו. סבבתי את כיסאי לכיוון האח ונמנמתי. ...עיניי הבחינו פתאום בשורות ארוכות של אטומים דמויי נחשים מסתובבים ומתפתלים. אבל ראו! מה זה? פתאום אחד הנחשים תפש את זנבו והדמות הסתחררה לפני עיניי, התעוררתי כמו ממכת ברק וביליתי את שאר הלילה לפתח את התוצאות של ההיפותזה הזאת.

" דמות הנחש הנושך את זנבו, נתנה לקקולה את הבסיס לפתרון הבעיה של מבנה הבנזן.

תיאור מפעלו של קקולה מופיע באתר הבא: http://www.mada.org.il/education/kekul

מן הראוי לציין כי יש החולקים על המיתוס הזה שהשתרש במשך השנים בקהילת הכימאים. במה היסטוריונים מצביעים על כך שכבר ב- 1858 היו ליוסף לושמידט ( Johann Josef Loschmidt ) ולארצ'יבלד קופר ( Archibald Scott Couper ) הצעות שבנזן מורכב ממבנים טבעתיים.