ב-4 בספטמבר נולד מקס דלבריק ( Max Ludwig Henning Delbrück )

מקס לודוויג הנינג דלבריק היה ביופיזיקאי גרמני שהיגר לארה"ב וקיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה ב-1969 על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה מולקולארית על ה בקטריופאג´ים .

דלבריק נולד בגרמניה, הצעיר מבין שבעה אחים. אביו היה הנס דלבריק, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ברלין. כשהתבגר, למד דלבריק אסטרופיזיקה ופיזיקה תאורטית באוניברסיטת גטינגן. הוא שינה את מושא העניין שלו לפיזיקה תיאורטית לקראת סוף לימודי המוסמך שלו באוניברסיטה זו. המעבר היה טבעי משום שזמן קצר קודם לכן "נולדה" מכניקת הקוונטים לאוויר העולם ואוניברסיטת גטינגן הייתה אחד המרכזים שבהם התרחש השינוי.

דלבריק המשיך לשלוש שנות פוסט-דוקטורט באירופה, והשהות בבריטניה, שהייתה כרוכה בלמידת שפה ותרבות חדשה, הייתה רבת השפעה בחייו של דלבריק ביחס להרחבת האופקים ונקודת מבטו ביחס לחיים.

המפגש עם וולפגנג פאולי ו נילס בוהר עיצב את תפיסתו לגבי עתידו המדעי. בוהר היה זה שעניין את דלבריק לראשונה בביולוגיה, בכך שהעלה סברה הנוגעת לכך שעקרונות פיזיקאליים של מכניקת הקוונטים עשוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת גם לתחומי מדע אחרים. בפרט, נגע העניין לקשר שבין פיזיקה לביולוגיה.

בגלל אי שביעות רצונו ממדיניות המשטר הנאצי, ניצל דלבריק בשנת 1937 מלגת מחקר מטעם קרן רוקפלר שאפשרה לו להתפתח ביתר חירות ויעילות בתחום הביולוגיה, ועבר ל מכון הטכנולוגי של קליפורניה . מלגת קרן רוקפלר הסתיימה בספטמבר 1939, בעת שפרצה מלחמת העולם השנייה, ודלבריק נשאר בארצות הברית. בשנת 1943 הוא ביצע יחד עם סלבדור לוריא את הניסוי שבו הדגים באופן סטטיסטי כי תורשה בחיידקים חייבת להיות על פי עקרונותיו של צ´ארלס דרווין כלומר העמידות של חיידקים מפני הדבקה של וירוסים ( בקטריופאג´ים ) נובעת ממוטציות מקריות ולא בגלל השפעת הסביבה (כפי שהיה מסתבר מתורתו של דה לאמארק .