ב-29 בספטמבר 1901 נולד אנריקו פרמי (Enrico Fermi)

אֶנְרִיקוֹ פֶרְמִי היה פיזיקאי איטלקי-אמריקאי, ידוע בשל עבודתו בנושא התפרקות בטא , פיתוח הכור הגרעיני הראשון ופיתוח תורת הקוונטים . פרמי זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1938.

פרמי נולד ברומא, לאביו שהיה מבקר ראשי במשרד התעבורה. פרמי החל להתעמק בלימודי הפיזיקה בנעוריו, בניסיון להתגבר על הכאב שחש עקב טרגדיה משפחתית: אחיו ג´וליו, שהיה גדול ממנו בשנה ושאליו היה קשור עמוקות, מת כתוצאה מניתוח פשוט בגרון בשנת 1915. חבר של המשפחה, אדולפו אמידי, סייע בלימודיו של פרמי בתחומי האלגברה, הטריגונומטריה, הנדסה אנליטית ומכניקה והוא זה שייעץ לפרמי להתקבל ללימודים ב-"Scuola Normale Superiore" המוסד האוניברסיטאי היוקרתי עבור תלמידים מחוננים שבעיר פיזה . הבוחן של Scuola Normale Superiore שקרא את מאמר הכניסה שהכין פרמי, העריך שהיא באיכות של עבודת דוקטורט, ולכן זימן את פרמי וחזה כי יהיה מדען גדול.

חבר של המשפחה, אדולפו אמידי, סייע בלימודיו של פרמי בתחומי האלגברה, הטריגונומטריה, הנדסה אנליטית ומכניקה והוא זה שייעץ לפרמי להתקבל ללימודים ב-"Scuola Normale Superiore" המוסד האוניברסיטאי היוקרתי עבור תלמידים מחוננים שבעיר פיזה . הבוחן של Scuola Normale Superiore שקרא את מאמר הכניסה שהכין פרמי, העריך שהיא באיכות של עבודת דוקטורט, ולכן זימן את פרמי וחזה כי יהיה מדען גדול.

בשנת 1926 גילה פרמי את חוקי הסטטיסטיקה הידועים כיום כ"סטטיסטיקת פרמי". חוקים אלה מתארים את התנהגות משפחת החלקיקים שכלל האיסור של וולפגנג פאולי פרמיונים .

 

בשנת 1933 פיתח פרמי את התאוריה להסבר התפרקות בטא . הוא הניח שהנייטרון, שנתגלה שנה לפני כן, מתפרק לפרוטון תוך כדי פליטת אלקטרון וחלקיק שטרם התגלה ושלו הוא קרא נייטרינו . התאוריה פותחה על מנת להסביר את הפעילות שאחר כך הוכרה ככוח הגרעיני החלש .  

פרמי נשאר ברומא עד 1938 כאשר זכה בפרס נובל לפיזיקה עבור "הוכחות לקיומם של יסודות רדיואקטיביים חדשים באמצעות הקרנה על ידי נייטרונים, ועבור התגלית הקשורה לכך של תגובות גרעיניות עקב נייטרונים איטיים". פרמי ומשפחתו נסעו לשבדיה לטקס קבלת הפרס, ואז ניצלו את ההזדמנות לעזוב את איטליה לצמיתות משום חששם מהמשטר הפשיסטי (אשתו של פרמי, לאורה קפון, הייתה יהודיה). הם היגרו לארצות הברית ושם פרמי קיבל משרה כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.

  

 

פרמי החל לעבוד, תחילה בניו-יורק ואחר-כך באוניברסיטה של שיקגו, על התקן שיחולל תגובת שרשרת. ב-2 בדצמבר 1942 ערכו פרמי ועמיתיו את השלב האחרון בניסוי, במגרש סקווש מתחת ליציעיו של איצטדיון פוטבול נטוש בדרום שיקגו. פרמי הורה להוציא מהכור את מנגנון הבקרה - מוטשל חומר סופג נייטרונים - והמוט נשלף לאטו, והתרחשה תגובת השרשרת הראשונה – המירוץ לבניית פצצה אטומית החל.