אחת הבעיות החמורות במכרות פחם הייתה הסכנה של שריפות. בדרך כלל עבדו הכורים לאורם של נרות אבל החום שהפיצו הלהבות גרמו לעיתים להצתה של גזים דליקים במכרה, בדרך כלל של הגז מתאן. סר המפרי דייווי (Sir Humphry Davy) התבקש למצוא דרך כיצד למנוע את התאונות הללו. הוא פיתח פנס שבו האש הייתה מוגנת על-ידי רשת צפופה של מתכת. הרשת הזו לא מנעה מן האוויר להגיע אל האש אך גרמה לכך שחום התפזר על פניה ולא גרם להצתת המתאן. תועלת נוספת בפנס הייתה שניתן היה להשתמש בו כגלאי של הגז פחמן-דו-חמצני. הכורים היו מניחים את הפנס לידם, על הרצפה, ואם ריכוז הפחמן-דו-חמצני עלה (הפחמן-הדו-חמצני כבד מן האוויר ולכן הוא נוטה להתרכז המקומות נמוכים), היה הפנס כבה. בריכוז חמצן של כ-17% עדיין ניתן לחיות אך ריכוז זה לא הספיק לבעירה.