ב-18 אוקטובר 1799 – נולד כריסטיאן שונביין, Christian Friedrich Schönbein 

כריסטיאן שונביין היה כימאי שוויצרי-גרמני. בגיל 13 הוא הפך לשוליה במפעל כימי ולאחר מכן התקדם בכוחות עצמו, סיים את לימודיו וב-1835 התמנה לפרופסור באוניברסיטת בזל. לזכותו של שונביין נזקפים מספר גילויים: ב-1838 הוא תיאר, יחד עם חברו, וויליאם גרוב (William Robert Grove), שהיה עורך-דין חובב ניסויים, את העקרונות של תאי דלק. תא הדלק הראשון נבנה על-ידי גרוב ב-1845.

ב-1840 היה שונביין הראשון שזיהה את האוזון. כ-55 שנים לפני כן תואר לראשונה הריח המייחד את האוזון על-ידי מרטין ואן מארום (Martinus Van Marum). ואן מארום הדגים ניסויים בחשמל בעזרת גנרטור ענק ובמהלך הניסוי הרגישו הצופים בריח חריף אשר ניתן היה להרגיש בו גם למרחק של כתשעה עד עשרה מטרים מהגנרטור. ואן מארום ציין ברשימותיו כי זהו "ריחו של החשמל", ואף שיער כי זו השפעת החשמל על אוויר או חמצן, אך לא התעניין הרבה מעבר לכך בתופעה. שונביין הבחין בריח כזה במהלך ניסויים בחמצון ו באלקטרוליזה של מים. בניגוד לואן מארום אשר לא התעניין בכימיה, חקר שונביין את תופעה, ואף כינה את הגז בעל הריח החריף שנוצר בשם אוזון, מהמילה היוונית שמשמעותה: "להריח או להסריח".

ב-1846 גילה שונביין את אבק השריפה במטבח בביתו. למרות האיסור של אשתו, ביצע שונביין לעיתים ניסויים בביתו. יום אחד, ב-1846, נשפכה על ריצפת המטבח תערובת של חומצה חנקתית וחומצה גופרתית. שונביין השתמש בסינור הכותנה של אשתו כדי למחות את הכתם ולאחר מכן תלה אותו מעל לכירה על מנת לייבשו ואז, לפתע, החל הסינור להתפוצץ ולבעור. שונביין תפש מיד את חשיבות תגליתו והוציא עליה פטנט.