ב-27 לנובמבר, 1874 נולד חיים עזריאל וייצמן, Chaim Azriel Weizmann.

חיים ויצמן היה כימאי, מדינאי ונשיאה הראשון של מדינת ישראל. הוא נולד בעיירה מוטול בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, השלישי מבין 12 הילדים במשפחתו. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי ובנעוריו עבר ללמוד בפינסק, שם התבלט בלימודי הכימיה והמדעים.

ב-1898 עבר ויצמן לשוויץ, שם קיבל תואר דוקטור בכימיה וב-1904 עבר לבריטניה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה ויצמן המנהל של מעבדות הצי הבריטי.

בשל מחסור באספקת גומי טבעי, שהדרישה לו עלתה עם התפתחות תעשיית הרכב, החל ויצמן, בתחילת 1910, לעבוד בפרויקט לפיתוח גומי סינטטי במהלך המחקר ניסה ויצמן לשנות את תהליך התסיסה הכוהלית הקלסית, על ידי שימוש בחיידקים במקום שמרים. לאחר כארבע שנות מחקר, גילה ויצמן חיידק ייחודי שנקרא על שמו כלוסטרידיום אצטובוטיליקום ויצמן (Clostridium acetobutylicum weizmann) חיידק זה איפשר התססה (פרמנטציה) של עמילן מתירס, תפוחי אדמה וחומרים צמחיים אחרים לקבלת תערובת שהכילה בוטאנול, אצטון וכוהל אתילי. בעת הגילוי כבר ירד הביקוש לבוטאנול, ושותפו הבכיר של ויצמן, פרופ' ויליאם הנרי פרקין (William Henry Perkin Jr.), הציע לו שישפוך את התמיסה עם החיידק לכיור. למזלו (ולמזלנו), התעלם ויצמן מעצת שותפו.

עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה הסתמן בבריטניה מחסור באצטון, שהיה חיוני ליצירת חומרי נפץ. את האצטון הפיקו עד אז מסידן אצטטי:

 

אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נשארו רוב מרבצי מחצב זה בידי הגרמנים. ויצמן התבקש למצוא דרך אלטרנטיבית לייצור האצטון, והוא חזר לחיידק שלו, " כלוסטרידיום אצטובוטיליקום ויצמן", אלא שהפעם התרכז בתוצר השני של התסיסה – האצטון. האדמירלות הבריטית העמידה לרשותו של ויצמן בית-חרושת לג'ין, שמתקניו הוסבו לייצור אצטון. ויצמן הפיק בתחילה 60 גלון אצטון, ומהר מאוד הצליח לייצר 2000 גלון. בשלב זה עבר הייצור לפסים תעשייתיים ולכמויות של אלפי טונות. שר החימוש הבריטי, לויד ג'ורג', ושר הימייה, וינסטון צ'רצ'יל , לימים ראשי ממשלת בריטניה, התוודעו באופן אישי לוויצמן, אשר המצאתו חילצה את האדמירליות ממשבר חימוש גורלי. עבודתו זו, כמו גם פעילותו בלונדון, הגבירה את השפעתו בממשלה הבריטית, ותרמה בצורה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור . הצהרה זו הביאה את ויצמן לעזוב את עבודתו המדעית כמעט לחלוטין, ולהתמסר לפעילות המדינית הציונית.