לינוס פאולינג היה כימאי-פיזיקאי ופעיל שלום. הוא נחשב לאחד הכימאים המשפיעים ביותר בהיסטוריה ונמנה עם המדענים החשובים של המאה ה-20.

פאולינג נולד בארה"ב ואביו היה צאצא של חקלאים מפרוסיה שהיגרו למושבות הגרמניות בעולם החדש. בגיל תשע היה ליינוס תולעת ספרים. חברו ערך ניסויים בערכת כימיה קטנה והוא הוקסם והחליט שהוא רוצה להיות כימאי.‏ 

פאולינג היה אחד המייסדים של שטחי המחקר כימיה קוונטית ו ביולוגיה מולקולרית . לקראת סוף שנות ה-20 החל פאולינג לפרסם מאמרים על טבעו של הקשר הכימי, וב-1939 הוציא לאור את ספר הלימוד המפורסם שלו בנושא זה. הספר מבוסס בעיקר על עבודתו שזיכתה אותו בשנת 1954 בפרס נובל לכימיה "על מחקרו בעניין טבעו של הקשר הכימי ועל יישומו להבהרת המבנה של חומרים מורכבים".

פאולינג היה האדם היחיד שזכה פעמיים בפרס נובל ללא שותפים – פעם ראשונה בכימיה ב-1954, ופעם שנייה קיבל פרס נובל לשלום ב-1962. הוא ו מארי קירי  היו היחידים שקיבלו שני פרסי נובל בשני שטחים שונים (מרי קירי קבלה פעם אחת את הפרס בפיזיקה ובשניה – בכימיה). פאולינג לא התעניין בפוליטיקה עד מלחמת העולם השנייה, אך בעקבות המלחמה הוא נעשה פעיל שלום. ב-1946 הוא הצטרף לוועדת החירום של מדעני האטום בראשות אלברט אינשטיין שמשימתה הייתה להזהיר את הציבור מפני הסכנות הכרוכות בפיתוח נשק גרעיני.

בגיל 65 גילה פאולינג את נפלאות הויטמינים ופרסם ספר בשם "ויטמין C וההצטננות" (Vitamin C and the Common Cold) המדבר בשבחה של החומצה האסקורבית ( ויטמין C ). ניתן לומר שפאולינג היה אחראי לצריכה המוגזמת של עשרות גלולות של הויטמין בארה"ב.