ב-10 דצמבר, 1901 – ניתן לראשונה פרס נובל

הזוכה הראשון בפרס נובל בכימיה, ב-1901, היה ג'קוב ואן ט' הוף ( Jacobus Henricus van 't Hoff על עבודתו בתחום התמיסות. הוא היה ראשון שקבע שתמיסות מהולות מאוד מתנהגות לפי חוקיות הדומה מאוד לחוקים המתארים את התנהגות הגזים.

כבר לפני קבלת הדוקטורט, פרסם ואן ט'הוף את הראשונה מבין תרומותיו החשובות לכימיה האורגנית. הוא הסביר את תופעת הפעילות האופטית של מולקולות כיראליות בעזרת ההנחה שהקשרים הכימיים בין אטומי פחמן ושכניהם פונים לפינותיו של ארבעון (טטראדר).