אדולף וינדהאוס היה כימאי גרמני אשר קיבל, ב-1928, את פרס נובל בכימיה "על השירותים שביצע במחקריו על המבנה של סטרולים והקשר ביניהם לבין ויטמינים". הוא נולד בברלין והתעניינותו בכימיה התעוררה אחרי ששמע הרצאות שניתנו על-ידי אמיל פישר .

החל מ-1901 עסק וינדהאוס בחקר של ה כולוסטרול ושל סטרואידים אחרים, ביניהם ויטמין D שנמצא כגורם למניעת רַכֶּכֶת . מחלה זאת תוארה לראשונה על-ידי רופאים ברומא של המאה השניה לפני הספירה, אך השיא של חולי רככת נמצא באירופה בזמן המהפכה התעשייתית , כאשר חלו כ-90% מן הילדים שהיו בערים הצפופות ונאלצו לעבוד מבוקר עד ערב בבתי החרושת. וינדהאוס גילה את חומר המוצא שכאשר מובא מגע עם אור השמש, הופך לוויטמין D :

ה-4-דהידרוכולסטרול בעור קולט קרינת UV (בסביבות 300nm), דבר הגורם לרֶה-אִרְגּוּן במולקולה. בתגובה זו, הקשר בין אטום נינן ואטום פחמן ניתק ובו-זמנית אטום זה יוצר קשר עם אטום פחמן אחר ליצירת פרה-ויטמין D

מעניין לציין כי לפי ההגדרה של המושג ויטמין , ויטמין D אינו ויטמין במשמעותו האמיתית ( ויטמין הוא כל חומר אורגני החיוני לגוף, ודרוש לו בכמויות מזעריות ושהגוף אינו יכול ליצרו בכוחות עצמו ) מכיוון שהגוף מסוגל לייצרו כאשר העור נחשף לאור.