ב-11 בדצמבר 1947 בודד ויטמין B12 במעבדות מרק ( Merck, Sharp & Dohme )

ויטמין B12 קיים רק במזונות מהחי כגון בשר, כבד, כליות, דגים, ביצים חלב ומוצרי חלב וצריך בנוסף פקטור פנימי (חומר שנוצר בתאי הדופן בקיבה והוא הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12 במעי הדק) כדי להיספג היטב בגוף. כבד, כליות, בשר, חלמון ביצה (החלק הצהוב), דגן וקטניות הם מקור טוב לחומצה פנטוטנית, שגם היא מיוצרת על-ידי בקטריות במעיים. ביוטין אפשר למצוא בכבד, כליות, חלמון ביצה, חלב ורוב הירקות הטריים וגם הוא מיוצר על-ידי בקטריות במעיים. צמחונים חייבים לקחת תוספי מזון של הוויטמינים האלה מסוג B כי הם לא מקבלים מספיק מהתזונה שלה.

אם הגוף לא מקבל כמויות נדרשות של הוויטמין, עלולות להיות לזה תוצאות חמורות. בשנת 1849 תוארה מחלה מסוכנת, שכונתה " אנמיה ממארת " משום שהלוקים בה נפטרו מסיבה שלא הייתה ידועה אז. רק כעבור עשרות שנים, בשנת 1920, התגלה שאנשים שאכלו הרבה מרק כָּבֵד הבריאו באיטיות מן האנמיה. על סמך ממצא זה בוצע ב-1926 מחקר מבוקר של אכילת כבד כטיפול למחלה. החוקרים לא ידעו, אמנם, מהו החומר המצוי בכבד אשר גורם לריפוי, אבל החולים נרפאו כליל מהמחלה.

רק בשנת 1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר שמונע אנמיה ממארת. חומר זה כונה ויטמין B12, והתברר שהוא מצוי בכבד בכמויות זעירות. באותה שנה החלה הכימאית דורותי קרופוט הודג´קין לחקור את המבנה של מולקולת ה-B12. הודג´קין גילתה שזו מולקולה גדולה ומורכבת בהרבה מיתר הוויטמינים.

ב-1956 פענחה הודג´קין את מבנה המולקולה באמצעות קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן ועל כך זכתה בשנת 1964 בפרס נובל לכימיה. בשנת 1973 הצליחו לייצר את הוויטמין באופן סינתטי .