ג´וזף לואי גה לוסק היה כימאי צרפתי שחי בתקופת המהפכה הצרפתית . למרות שאביו נאסר על-ידי המהפכנים ומורו נאלץ לברוח על נפשו, נבחר לואי ז'וזף להתקבל ללימודים ב École-Polytechnique ( אקול פוליטכניק ) – מוסד הוראה שהוקם על-ידי אנשי המהפכה כדי להכשיר מנהיגים בשטחי המדע והטכנולוגיה. אחד ממוריו הרוחניים, אנטואן לבואזייה , שידל אותו לחקור את תכונות המצב הגזי. ואכן, הוא ניסח שני חוקים העוסקים בגזים. בשנת 1802 ניסח לראשונה את החוק האומר, שאם מידגם גז נתון בתנאים של נפח קבוע (V), ככל שנחמם אותו יותר, הלחץ שלו (P) יגדל, ולהיפך.

ובניסוח מתמטי:

ב-1805 החל גי-לוסק לבחון תגובות כימיות המתרחשות במצב הגזי. הוא גרם לתגובה בין נפחים נתונים של מימן וחמצן ומצא שהם מתרכבים ביחס של 2:1. כארבע שנים לאחר מכן הוא פרסם את החוק החשוב ביותר שלו, חוק הנפחים הפשוטים והקבועים בתגובות כימיות בין גזים. (על-סמך חוק זה, ניסח אמדאו אבוגדרו את השערתו, שהיא הבסיס לסטוכיומטריה של גזים).

בין שאר תרומותיו לכימיה הוא הוכיח כי יוד הוא יסוד, שיפר את שיטות ההפקה של חומצה גופרתית, גילה את הציאנוגן (CN)₂ והכין אשלגן ובור. ב-1804 החל גה-ליסאק לעסוק בחקר האטמוספירה ולשם כך טס בכדור פורח, והגיע לגובה של 7 ק"מ.