ב- 15 לדצמבר, 1852 נולד הנרי בקרל, Henri Becquerel.

הנרי בקרל היה פיסיקאי צרפתי שגילה,ב-1891, את רדיואקטיביות . בדרך כלל נהוג לספר כאילו תופעה זו התגלתה במקרה, כאשר בקרל עסק במחקרים אודות השפעת אור השמש על גבישי אורניום. לפי סיפור זה, היה יום מעונן ולכן לא יכול היה בקרל לבצע את הניסוי שלו ולכן הוא השאיר את גבישי האורניום במגרה על גבי פלטת צילום עטופה בנייר שחור. לאחר מכן כאשר הוא פיתח את הפלטה (לא ברור מדוע), נראה היה כאילו חדר אליה אור. הסיפור, לפי היומן שלו, היה שונה. בקרל, בדומה לאביו ולסבו שהיו שניהם מדענים בעלי שיעור קומה, חקר את תופעת הפוספורסנציה (פליטת אור מגוף שהוקרן על-ידי מקור אנרגיה חיצוני, הנמשכת גם לאחר סילוק מקור האנרגיה) של גבישי אורניום. ב-26 לפברואר הוא אכן הניח כמה גבישי אורניום על גבי לוח צילום ובאמת אותו יום היה מעונן והוא שמר את המערכת במגרה. לאחר מספר ימים, החליט בקרל לפתח את פלטת הצילום מתוך ההנחה כי יגלה ערפול קל בגלל פוספורסנציה שיורית. ההפתעה הייתה כאשר גילה שלוח הצילום היה שחור כולו. הוא שיער כי גבישי האורניום פולטים אור גם ללא עירור מוקדם והא בצע שורה שלמה של ניסויים על מנת לבדוק השערה זו.

ב- 1903 הוא חלק את פרס נובל בפיזיקה עם פייר ו מארי קירי.