לואי פסטר היה כימאי צרפתי אשר עסק רבות גם בנושאים אחרים. תגליתו הגדולה הראשונה בתור דוקטורנט לכימיה, הייתה כאשר החל לעבוד עם חומצה טרטרית , שנמצאה בכמויות גדולות במשקעים שנותרו בתחתית מיכלים להתססת יין. בהקשר זה הוא היה הראשון שגילה את תופעת ה כיראליות , כלומר את העובדה ששני גופים שהם זהים לכאורה אינם ניתנים לחפיפה (לדוגמה יד שמאל ויד ימין). ה תגלית הזאת זיכתה אותו באות לגיון הכבוד הצרפתי ו הביאה להתפתחות ה סטריאוכימיה ולהבנה טובה יותר של הביוכימיה. התופעה הזו חשובה מאד להבנת תהליכי החיים מכיוון שאנזימים מגיבים רק לאחד האיזומרים. אנו יודעים כיום כי בחלק מהמקרים זוג מולקולות אננטיומריות שנראה זהה יכול להשפיע בצורה שונה מאד על גוף האדם בשל הכיראליות שלהן. דוגמה לכך היא המולקולה אספרטיים , הידועה כממתיק מלאכותי, אך טעמה של בת-הזוג הכיראלית שלה הוא מר.

פסטר היה זה שפיתח את החיסון למחלת הכלבת. מחלת הכלבת הייתה ידועה כמחלה קשה ומסוכנת שהסתיימה כמעט תמיד במוות מלווה בייסורים רבים. אחד התסמינים שלה הוא עוויתות בלתי רצוניות ועובדה זו הובילה את פסטר להשערה, שהגורם למחלת הכלבת מתפתח במערכת העצבים. פסטר הכין תרכיב חיסון מרקמות עצבים של ארנבות שהודבקו בגורם למחלת הכלבת ויובשו במשך זמן רב במעבדה (וכך, כנראה, איבד הנגיף את אלימותו). יעילותו של החיסון הוכחה כאשר בשנת 1885 הובא לביתו של פסטר ילד שנִנְשַׁךְ בתשעה מקומות בגופו על ידי כלב משוטט. בעוד פסטר מזריק לו את החיסון הניסיוני שלו, נאסף סביב הבית קהל זועם שהמטיר על פסטר נאצות וגידף את ניסוייו, אולם כעבור ימים אחדים ניצלו חייו של הילד.
לואי פסטר גילה גם שתסיסה נגרמת על־ידי מיקרו־ אורגניזמים, מה שהוביל לגילוי תהליך ה פִסטור ובהמשך לתיאוריה שמחלות רבות נגרמות על־ידי חיידקים. זוהי קרוב לוודאי אחת התגליות הרפואיות החשובות ביותר בכל הזמנים, מפני שהיא הציעה הן מתודה מעשית למאבק במחלות על־ידי חיטוי והן בסיס תיאורטי למחקר נוסף.