היכונו ליום העיון הקרוב בנושא מקורות אנרגיה מתחדשים וגז טבעי שייתקיים ב- 9.5 אחר הצהרים ( 16:45 - 20:00) בטכניון בחיפה.

יום העיון יכלול הרצאות וסדנאות והפעם גם על אנרגיה גרעינית ......

האם למדינת ישראל יש תוכניות להקים כורים גרעיניים להפקת חשמל?

מהם ההיתרונות ומהם החסרונות לכך?

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן" : ישראל מציבה יעדים בתחום האנרגיה המתחדשת אך לא חזקה בלעמוד בהם. התחייבנו ל-5 אחוזים של אנרגיה כזו בשנת 2014 ואנחנו עדיין על 2 אחוזים. היום נדון באנרגיית הרוח – ישנם הרבה מאוד חסמים המונעים התקדמות בתחום זה ".

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל : "הממשלה קבעה יעד של קבלת 730 מגה וואט מטורבינות רוח שהוקטן, היום אנחנו מקווים שנגיע לחצי מזה."

האם פגיעה של הטורבינות בבעלי כנף, הוא מסע הפחדה או חשש אמיתי?

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע: "ישראל היא אחד משני המקומות החשובים בעולם מבחינת נדידה. מבחינת עטלפים יש בישראל 33 סוגים, בכל רוסיה הגדולה יש כ-40. יש לזה משמעות אדירה בהקמת טורבינות. במקומות עם צפיפות גבוהה הפגיעה בעופות ובעטלפים משמעותית. בספרד מתים 2,500 נשרים בכל שנה מטורבינות רוח, בארץ נשארו רק כ-200 נשרים, אם אנחנו רוצים להכחיד אותם – זו השיטה".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל : "אירגוני הסביבה משחירים את האנרגיה הירוקה. לא מדברים על תחום שהורג ציפורים בעולם בצורה כזו. אף חברה בעולם לא רוצה פרויקט שהורג ציפורים. זה מסע הפחדה".

דרור בוימל, החברה להגנת הטבע: "ראשית צריך להימנע מהקמה באזורים חשובים לציפורים. צריך לפעול בהבנה שמתחילים הליך עם בדיקה ושיש צורך במשטרי הפעלה שיאפשרו את עצירת הטורבינות ברגע שיש זיהוי של להקה".

ד"ר ציפי איסר איציק, ראש המרכז להגנת הסביבה, המכלל האקדמית נתניה: "חייבים לפעול גם בתחום אנרגיית הרוח. אותם בעלי כנף יפגעו יותר אם לא נעמוד ביעדים של הפחתת הפליטות".

ד"ר אלי בן דוב, מנכ"ל א. א. בן דב אנרגית רוח : "יש חווה ברמת הגולן ובה 14 טורבינות הפועלות במסלול נדידת ציפורים למעלה משנה. במשך חמישה חודשים נעשה הליך ניטור על פי כל הכללים ובליווי רשות הטבע והגנים ונמצאו עד היום פחות מעשרה פגרים. אנחנו מדברים על אנרגיה שיכולה לספק 20 אחוזים מהחשמל של ישראל בשטח מזערי. הבעיות הן ההתנגדות של הירוקים וכך שאין לוח זמנים מצד המדינה."

אכן דילמה .....

בחירייה נפתח מפעל חדש ההופך פסולת עירונית מוצקה, לדלק המספק אנרגיה למפעל לייצור מלט של חברת נשר. במפעל, שהוא אחד ממפעלי המחזור הגדולים בעולם, פסולת עירונית תמוין ומרכיבים, כגון קרטונים ופלסטיק, שהם חומרי בעירה בעלי ערך קלורי גבוה יישרפו במטרה לספק אנרגיה . היזמים מברכים : "הפסולת תחליף 20% מתחליפי דלקים ללא הגדלה בזיהום האוויר , ההשקעה תוחזר תוך 5 שנים "אך גם מותחים ביקורת על המשרד להגנת הסביבה: "אפשר להגיע מחר ל - 40% ניצול פסולת , המשרד מונע זאת."

מאת : אילנה קוריאל , פורסם : 26.03.17

  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4940576,00.html   

מהו ההבדל בין נוזלים מתלקחים או נוזלים בוערים? הכול תלוי בנקודת ההבזק .

נקודת ההבזק היא: הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה נוזל הופך לאדים ויוצר תערובת העשויה להידלק באוויר באמצעות מקור הצתה חיצוני כגון ניצוץ חשמלי.

נוזלים שבהם נקודת ההבזק נמוכה מ 43°C  נחשבים למתלקחים, ואלה שבהם נקודת ההבזק גבוהה יותר נחשבים כבוערים.

תיתכן בעירה רק אם ריכוז של אדי החומר או הגז באוויר (באחוזים) נמצא בין גבולות מסוימים הנקראים גבולות נפיצות.

מתאן הוא גז מתלקח עם נקודת הבזק - 188°C (גבולות נפיצות 5-15), ואילו לאתאנול נקודת הבזק של - 9°C (גבולות נפיצות 3-19). הנתונים לגבי גבולות הנפיצות נמדדים באחוז נפחי של הגז באוויר.

בתאריך 1.3.17 התקיים, בבית ספר קציר ברחובות, משפט בנושא "האם מאגרי הגז מול חופי תל אביב יישארו בבעלות המדינה וישמשו כמקור אנרגיה או יעברו לידי התעשייה הכימית וישמשו כחומר מוצא להפקת חומרי נוספים"?

המשפט הוצג באופן מקצועי וכלל את מערך ההגנה, את מערך התביעה וקבוצת שופטים, וכן עדים מומחים של כל צד.

התלמידים מכיתות יוד ו-י"א הציגו עמדות שונות בנושא הסוגיה שעמדה על הפרק בצורה רהוטה ובהתלהבות נעורים וניכר כי למדו את הנושא, והתכוננו אליו רבות.

הטיעונים של ההגנה ושל התביעה נחשפו רק במועד הדיבייט.

היה מרתק!

רונית ברד ניהלה את העשייה מאחורי הקלעים.

המשפט התקיים בפני קהל גדול של לומדי כימיה בתיכון שהקשיבו בעניין ולקחו חלק פעיל על ידי הצבעה והחלטה מי הוא הצד המנצח ...

התביעה זכתה ברוב גדול - להעביר את הגז לתעשייה הכימית כדי להשתמש בו כחומר גלם.