מולקולות ורצון.
לכאורה שני נושאים המנותקים ביניהם מכיוון שרצון הינו דבר מופשט.
ויחד עם זאת:
אנו יודעים ש99% מהיסודות (טבלת מנדלייב), הגיעו אלינו לפני מליארדי שנה בתהליך ארוך של התפוצצות כוכבים וסופרנובות שהתרחשו לאחר המפץ הגדול.
ושאלתי היא: האם קיים סיכוי שלכל אחד מאתנו תבנית מולקולרית ייחודית של רצון?
ואם כך האם יכול להיות שבעצם המוח הוא זה שמשרת את הרצון, ולא להיפך?

איך ניתן להוכיח שלחץ במהלך תגובה מסויימת (אם נחוץ, גבישי אשלגן עם מים) עבר שינוי ? עלה ירד או לא השתנה? וכיצד אני מסבירה את זה בסגנון הבגרות?

במסגרת לימודי התואר הראשון שלי בחינוך(שנה א'') אני מחפשת מורה שמלמד\ת או עשה את שיטת PBL (למידה מבוססת פרויקטים) בשביל שאוכל לראיין אותו לעבודת סיום קורס.

האם יש כאן מישהי/מישהו כזה?

תודה!

מודעה : לכל הלבורנטים הרשומים בהסתדרות הטכנאים וההנדסאים !
בתאריך 25.3.18 , יום ראשון, יתקיימו בפעם הראשונה בהיסטוריה בחירות לוועד הלבורנטים הארצי.
נא הורידו את הקובץ המצורף ובדקו אם אתם רשומים בספר הבוחרים של ההסתדרות.
אם אתם רוצים להצביע עבור לבורנטיות מועמדות, עליכם להיות רשומים בספר הבוחרים.
מי שלא רשום/רשומה לא יוכל להצביע !
נא לפנות במייל ללבורנטית רחל שרון כדי להירשם בספר !
מייל של רחל שרון
sharonrachel1@walla.co.il

קובץ מצורף

שלום,
רציתי לשאול על איזומרים של גלוקוז - אלפא וביתא, מה ההבדל ביניהם מלבד שבירת האור בזוית שונה? האם הגוף משתמש בהם באופן שונה?
בנוסף אני לא מבינה למה רק פחמן אחד עובר מוטרוטציה ובפחמנים האחרים אין סיבוב חופשי של הפחמן כך שבסגירת הטבעת יתקבלו איזומרים שונים של גלוקוז ולא רק אלפא וביטא (למשל מנוז, גלקטוז וכו).
ושאלה אחרונה - תהליך המוטרוטציה מתרחש גם בממסים אחרים שהם לא מים?

שלום,
רציתי לשאול מה קורה למתכות ולחומרים יוניים מעבר לטמפרטורת הרתיחה. אני מוצאת תשובות שונות במקורות שונים ולא מצליחה להגיע לתשובה חד משמעית.
תודה.

הסיבה לכך שהתשובה אינה חד משמעית היא בגלל שהטמפרטורה כשלעצמה לא קובעת את המצב החומר אלא בדיאגרמת הפאזות של חומר צריך גם לשאול מה הלחץ שבו החומר נמצא.
למשל, בתוך הליבה של כוכב כמו השמש קיימים אטומים של ברזל, ועוד מתכות אחרות במצב דחוס הנקרא פלאזמה.
אם נניח שאת מתכוונת ללחץ אטמוספרי, הרי שסביר שאטומי המתכת פשוט יימצאו במצב של אטומים בודדים בדומה לגז אציל.
חומרים יוניים לעומת זאת, בשלב ראשון כנראה יתקיים מצב "דמוי מולקולרי" שבו יונים חיוביים ושליליים יצמדו אלה לאלה בצברים בעלי גודל משתנה. בטמפרטורות מאוד גבוהות, היונים יהפכו לאטומים (כלומר הקשר היוני יתפרק וכל יון יהפוך לאטום נייטרלי). זה מה שקורה למשל בלהבה של מכשיר atomic absorption AA המודד בליעה אטומית של מלחים.

שלום
תלמידים ומורים ...איזה ספר כימיה מופשט שיכול להתאים לכיתה י ממליצים ?
עדיף שיהיה גם גרסה בערבית
תודה

שלום,
האם טעם החומצה הוא חמוץ כי יוני ההידרוניום נותנים תחושת חמיצות על הלשון? וטעם הבסיס הוא מר כי יוני ההידרוקסי נותנים תחושת מרירות על הלשון?
תודה רבה

מתוך אתר דוידסון: http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99

היום נתקלתי במושג ''משקל סגולי''. אני לא בטוח אם זה קשור לכאן אבל אשמח לקבל מושג מה זה?
תודה מראש,
תלמיד סקרן

משקל סגולי הוא למעשה צפיפות אך בגודל חסר יחידות.
למה הכוונה?
הצפיפות של מים היא 1 גרם לסמ"ק. הצפיפות של כספית למשל היא 13.56 גרם לסמ"ק. אם נחלק את צפיפות הכספית בצפיפות המים נקבל את הערך 13.56 ללא היחידות (כי הן התבטלו עם היחידות של צפיפות המים) שזהו המשקל הסגולי של כספית - הצפיפות היחסית שלה ביחס לצפיפות המים.

שלום
למה טמפרטורת הרתיחה של N2H2 גבוה מזו של CH3NH2 לפי מה שהבנתי זה אמור להיות ההיפך.
תודה מראש

מעניין מדוע חשבת שלהיפך?
המסה המולרית של שתי התרכובות כמעט זהה (N2H2 היא 30 גרם למול ול-CH3NH2 היא 31 גרם למול). ככל שהמה המולרית גבוהה יותר נקודת הרתיחה גבוהה יותר, אבל כאן אין הבדל משמעותי.
מבחינת סוג הקשרים הבינמולקולריים הקיימים בין המולקולות, בשתי התרכובות, חוץ מקשרי ואן-דר-וולס, קיימים גם קשרי מימן בגלל הקבוצה האמינית NH2 או NH שקיימת בשתיהן. אבל ב-N2H2 יש שתי קבוצות כאלה ולכן היא מסוגלת ליצור פי שניים יותר קשרי מימן מאשר CH3NH2. ככל שסך הכוחות הבינמולקולריים גדול יותר, האינטראקציה המחזיקה את המולקולות יחד היא חזקה יותר וצריך להשקיע יותר אנרגיה על מנת להפריד את המולקולות, מה שמתבטא בנקודת רתיחה גבוהה יותר.
מקווה שההסבר ברור.

שלום
רציתי לדעת איפה אפשר להוריד תוכנה לכתיבת נוסחאות.
וגם איך רושמים את הנוסחת מבנה של BH3 כמובן שהמספר 3 קטן פשוט לא הצלחתי לעשות אותו קטן.
תודה על העזרה

אם את שואל אין לכתוב נוסחה כימית רגילה, יש שתי אפשרויות הקיימות בתוכנת Word וגם ב-Powerpoint :
1. בלשונית גופן (font) אפשר להשתמש ב"אות תחתית (subscript) כדי לציין את המספר "הקטן" שבנוסחה הכימית.
2. שימוש ב-equation editor מאפשר גם כתיבת נוסחה כימית.

אם ברצונך לצייר מיבנים מורכבים יותר, כדאי להיעזר ב-ISIS - ראה קישור.

אני חושב שראיתי עוד נוסחאות באתר של הגוזם פעם
http://hagozem.com

למי אנרגיית יינון גבוהה יותר ליסוד S או ל Na
אני מנסה להבין איך בודקים כי מצד אחד שניהם באותה שורה בטבלה מצד שני הרדיוס של Na יותר גדול ומצד שלישי רמת האנרגיה של S גדולה יותר רק ב 3 אלקטרונים .
איך אני פותר את זה או מה לא הבנתי נכון לגבי אנרגיית היינון.
תודה רבה

אכן לא המקום כאן להסביר את כל התורה המסבירה את השיקולים מדוע אנרגית היינון (כמגמה) עולה לאורך השורה ויורדת לאורך הטור.
באופן חלקי, ניתן לבסס את ההבנה על הרדיוס האטומי.
אם ברור לך איך הרדיוס האטומי קטן לאורך השורה וגדל ככל שיורדים בטור, ניתן מזה גם להסביר מדוע אנרגית היינון תהיה יותר גבוהה ככל שהרדיוס יותר קטן. שכן צריך להשקיע יותר אנרגיה על מנת לנתק אלקטרון הנמצא קשור חזק יותר אל הגרעין.
ישנם גורמים נוספים המשפיעים על אנרגית היינון, ואני מציעה לך לקרוא על כך בספר הלימוד.

שלום וברכה
אני צריך עזרה
נחושת גופרתית CuSO4 מומסת במים האם היא מוליכה חשמל?
ומה קורה אם מטפטפים לזה בריום הידרוקסידי טיפה אחר טיפה?ולמה?
אשמח להבין את זה תודה לכל העוזרים

חומר יוני, הנקרא גם מלח, הוא חומר המורכב מיונים: חיוביים ושליליים לסירוגין. כאשר חומר כזה מוכנס למים, אם הוא קל תמס, הוא מתפרק ליונים, אשר יש להם יכולת תנועה בתמיסה המימית ולכן הוא מוליך חשמל.
נחושת גופרתית CuSO4 היא מלח קל תמס ולכן היא מומסת לחלוטין במים, והתמיסה מוליכה חשמל.
כאשר מוסיפים לתמיסה בהדרגה בריום הידרוקסידי שהוא מלח קל תמס (וגם בסיס), נוצר משקע של בריום גופרתי (שהוא מלח קשה תמס) וגם של נחושת הידרוקסידית שגם היא חומר יוני קשה תמס (וגם בסיס).
נסח לעצמך את התגובה המאוזנת.
מכיוון שנוצרו שני חומרים קשי תמס, כמות היונים הניידים בתמיסה יורדת מאוד והתמיסה כבר כמעט לא מוליכה חשמל.

מהי דרגת הדיסוציאציה של מים?
תודה מראש

חלק קטן מאוד ממולקולות המים עובר פירוק ליונים לפי תגובת שווי משקל (ראה קישור מצורף)
שבה שתי מולקולות מים יוצרות שני יונים - יון הידרוקסיד ויון הידרוניום.
דרגת הדיסוציציה תלויה בטמפרטורה, כמו כל תגובת שווי משקל.
בטמפרטורת החדר שהיא 25 מעלות צלסיוס, דרגת הדיסוציאציה היא 10^-7 מול לליטר, כלומר 0.0000001 מול מולקולות בכל ליטר (שיש בו בערך 55 מול) נמצאות במצב מופרק ליוני הידרונים והידרוקסיד.
דרגת הדוסיאציה דם קשורה ל-pH שכן pH מוגדר כמינוס לוג של ריכוז יוני ההידרוניום (ראה קישור - http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=2543&incat=2365&article_id=3261&act=forumPrint

עבור מים (טהורים) בטמפרטורת החדר, pH=7.
המשך יום נפלא!

יש לכם אתרים מומלצים לילדים ?

http://www.brainpop.co.il/
באתר הנקרא "בריינפופ" ניתן למצוא מאות סירטונים ואנימציה במגוון נושאים כולל מדע. מומלץ!

דבר משעשע שגיליתי לאחרונה ילדים נורא אוהבים בזבוזים וקניות לכן אתר בילוי מועדף הוא Telebuy שיש שם אלפי מוצרים חדשים ומשומשים יד 2 שאפשר לרכוש במחירים שפויים.

לפי מה שהבנתי מהשורה השלישית בטבלה ישנם 18 אלקטרונים, איך זה מסתדר עם חוק האוקטט שהאינטרקציה בקליפה האחרונה היא של 8 אלקטרונים?

חוק האוקטט הוא כלל אצבע העוזר להסביר חלק מהתכונות של היסודות. משורה שלישית נכנסים אלקטרונים הנמצאים באורביטלי d שעליהם לא מלמדים בתיכון. בכל אופן, ההתנהגות של אלקטרונים אלה היא שונה מבחינה כימית מזו של אלקטרונים הנמצאים בטור 1-2 (גוש s) ובטורים 3-8 (גוש p). אפשר להמשיך ולהשתמש ב"חוק האוקטט" גם משורה 3 ומעלה, למרות שהחוק הוא פחות "נוקשה" משורה 3 בשל נוכחות האלקטרונים בגוש d.

שלום
רציתי לדעת לפי מה נקבעו המספרים והאותיות שבטבלת היסודות
תודה

כתבה מרתקת על פיתוחה של הטבלה המחזורית וסימון היסודות, באתר הידען.
ראה קישור : http://www.hayadan.org.il/mendeleyev-0112011

אמנם אני לא תלמיד בתיכון אך יש לי שאלה:
אני רוצה לדעת איך אני יכול לחשב את המרחק הממוצע של גזים אידאלים באויר ונתונים לי הדברים הבאים:
P=1atm
T=300k

לחץ 1 אטמוספריה וטמפרטורה 300 קלוין
אם אפשר לשלוח לי תשובה למייל אני אשמח
harelby@gmail.com

עזרת לי מאוד

מדוע כשמוסיפים מלח למים, נקודת הרתיחה עולה ל 107 מעלות?

כל נוזל, ולא רק מים, נקודת הרתיחה שלו עולה כאשר ממיסים בו חומר אחר (ולא רק מלח). בתשובתי, אתייחס לשאלתך על תמיסת מים ומלח, אך התשובה מתאימה גם לתמיסות נוספות.

ברצוני לציין, שלמרות ההסבר האינטואיטיבי שאתן בהמשך, ישנו טיפול מתמטי יותר ומקיף יותר בספרים רבים של כימיה פיסיקלית, לכל המעוניינים.

ישנה יציבות אנרגתית רבה יותר לקיום התמיסה על פני מצב של מים ומלח בנפרד שאינם מעורבבים, אחרת לא היתה נוצרת התמיסה. תיאור המודל המיקרוסקופי המתאים לתמיסה של מים ומלח, הוא של מולקולות מים העוטפות יונים חיוביים ושליליים של המלח המומס. על מנת שהמים ירתחו, צריכים להתנתק קשרים בין מולקולריים המחזיקים את מולקולות המים זו עם זו. הקשרים הנוצרים עם היונים של המלח, גם הם צריכים להנתק, וכפי שצייתי קודם, מכיוון שישנה יציבות אנרגתית גדולה יותר לתמיסה, הפרדת מולקולות המים מהיונים של המלח, כרוכה באנרגיה רבה יותר.

כדי לספק את האנרגיה לניתוק הקשרים האלה, צריך לחמם את התמיסה לטמפ'' גבוהה יותר מאשר את המים הטהורים.

שלום רב

בתורת היחסות הפרטית המסה לא תמיד נשמרת (המסה יכולה להפוך לאנרגיה) , אך בכימיה יש חוק שימור המסה בתגובה כימית ! אז איך זה? אני חיפשתי תשובה בספרים ובאינטרנט ומצאתי שבתהליכים גרעיניים המסה אכן לא תמיד נשמרת .

אז שאלתי היא : שבתורת היחסות הפרטית טוענת באופן כללי שהמסה לא תמיד נשמרת והיא לא מתיחסת לאיזה מצב ( אם זה בתהליכים גרעיניים או תהליכים אחרים ) אז איך אפשר לומר שבתגובה כימיה המסה תמיד נשמרת ? ומה ההבדל בין תגובה כימית בין אטומים ומולקולות לבין תהליכים גרעיניים ?


תודה רבה מראש!

אפקטים של היחסות הפרטית הם משמעותיים במהירויות גבוהות מאוד. באנרגיות וזמנים שאנו חווים בחיי היום-יום לא ניתן להבחין באפקטים יחסותיים.

בתגובות כימיות, קשרים כימיים ניתקים, ונוצרים קשרים חדשים - הקשר הכימי הוא סוג של מעורבות אנרגתית של אלקטרוני הערכיות של האטומים. ניתן לומר שהכימיה מתרחשת בטווח האנרגיות והמרחקים של רמות האנרגיה החיצוניות של האטומים. בטווחים אלה, הגרעין של האטום לא מעורב כלל מבחינת המסה שלו אלא רק בהשפעה החשמלית שיש לו במשיכה של האלקטרונים אליו (כידוע, הגרעין טעון במטען חשמלי חיובי).

תהליך גרעיני שבו לא נשמרת המסה, לא נחשב לתגובה כימית כי בתהליך גרעיני מתבקע הגרעין של האטום וזה לא תהליך של יצירה או שבירה של קשרים כימיים.

מקווה שעזרתי.

התשובה עזרה גם לידע שלי - תודה